החינוך האנתרופוסופי מתייחס אל הילד כאל ישות מתפתחת, ולא כאל אדם מבוגר. השיטה מתמקדת לאו דווקא בשאלה מה יש ללמד ילדים צעירים, אלא כיצד יש ללמד אותם בהתאם לשלבי התפתחות של כל קבוצת גיל
בכתביו החינוכיים כתב שטיינר שוב ושוב על חינוך והוראה מתוך האדם השלם. מדובר על ראייה הוליסטית, רב-צדדית של תהליכי הוראה, חינוך וליווי ילדים. ראייה הוליסטית זו מוצאת את ביטויה במאפיינים רבים של בתי ספר ולדורף. בין השאר מדובר על איזון בין תחומים עיוניים, אמנותיים וגופניים במערכת הלימוד; על כך שכל תלמיד עובר עד לסיום בית הספר את כל תחומי הלימוד ומתחנך דרך מישורי עשייה ולימוד רבים ומגוונים
מטרות החינוך הממלכתי דתי:
בין אדם לעצמו: חינוך למידות טובות ושאיפה לצמיחה מתמדת.
בין אדם לאלוהיו: חינוך לאמונה בקב"ה, לאהבת ה', ליראת שמים ולחיי תורה ומצוות.
בין אדם לזולתו: חינוך להכרת מעלת האדם, הנברא בצלם אלוהים, ולדבקות בכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך".
בין אדם לעמו: חינוך לאהבת כלל ישראל, מתוך אחריות אישית ומעורבות חברתית.
בין אדם לארצו ולמדינתו: חינוך לאהבת הארץ, להכרה בערכה הרוחני, הלאומי וההיסטורי של מדינת ישראל.
